מיקי שחם על: תאי גזע יוכלו לעזור בריפוי פגיעות בסחוס

מיקי שחם על: תאי גזע יוכלו לעזור בריפוי פגיעות בסחוס

לפי מיקי שחם, "בנק החיים", כמו שיודע כל מי שנפגע אי פעם בברך או במרפק, שחזור יכול להיות תהליך ארוך וכואב. סחוס הינה רקמה שהריפוי שלה איטי במיוחד, עד עכשיו, אם הרקמה הייתה חסרה או פגומה היא הייתה בלתי ניתנת להחלפה.

חוקרים מקווים כי תאי גזע מדם טבורי עשויים לספק את המחליפים לרקמות. החוקרים הביורפואיים – פרופ' דין בטס ותומס קוך מקווים להשתמש בתאי גזע בכדי לשפר את ריפוי הסחוס אחרי פציעות במפרקים.

לפי מיקי שחם, מבעלי בנק החיים, רוב המחקר של הקבוצה מתמקד בשכלול הטכניקה לבידוד, הרחבה והבדלה של תאי גזע בוגרים. הם משתמשים בדם מחבל הטבור של המטופל בניסוי כמקור לתאי גזע. קבלת דגימות דם טבורי הינו הליך לא פולשני והרבה יותר קל להשיגו מאשר תאי גזע עובריים.

קוך אמר כי יש ראיות לכך שתאי גזע מדם טבורי הם "צעירים" יותר מאשר תאי גזע ממוח העצם, מה שאומר שהם מסוגלים לבצע יותר חלוקות, ויצירת מגוון רחב יותר של סוגי רקמות.

מיקי שחם מעדכן, כי לתאי גזע צעירים ישנה נטייה לפחות דחייה כאשר נעשה בהם שימוש לריפוי הסחוס בגוף אחר. בטס אומר כי קשה לשחזר את המבנה התלת ממדי של סחוס וחיבורו לעצם הבסיסית.

למרות זאת, היו תוצאות מעודדות באמצעות שתלים מחתיכות של עצם וסחוס המורכבים לאתר של הפציעה. הוא מקווה כי מחקר נוסף יגלה יותר דרכים לשחזור רקמות גם באתר הפציעה, או ע"י הרכבה בניתוח.

מיקי שחם מביא דיווח על: שיתוק מוחין וריפוי באמצעות תאי גזע מדם טבורי

מיקי שחם מביא דיווח על: שיתוק מוחין וריפוי באמצעות תאי גזע מדם טבורי

בסריקות מוח של ילדים עם שיתוק מוחין נראה חוסר זרימת דם באזורים שונים של המוח. לתאי הגזע מחבל הטבור יש את היכולת לעזור בתיקן מערכת זו באמצעות: 1. גירוי התפתחות כלי דם חדשים באזורים שנפגעו. 2. תיקון החומר הלבן באמצעות ייצור של תאי גליה. 3. תיקון החומר האפור באמצעות גירוי של גורמי גדילה ישירה או עקיפה של יצירת תאי עצב. 4. חלוקה לתאי עצב חדשים כאשר חמצן ואספקה של חומר מזין תומכים בהם. 5. חיזוק של רקמות שרירים 6. שיפור תפקוד המערכת החיסונית. שיתוק מוחין הינו המגיב הטוב ביותר לתאי גזע מדם חבל הטבור.

לפי מיקי שחם, בעלי בנק החיים, מקרב עשרים ילדים החולים במחלה ונמצאים במעקב ל-85% היה שיפור משמעותי תוך תקופת מעקב של חמישה חודשים. אחד הסימנים הראשונים של שיפור הינו טונוס השרירים, לעתים קרובות מלווה על הגדלת אוצר המילים סוציאליזציה מוגברת, והבנה משופרת. שיתוק מוחין מגיב היטב לדם הטבורי בגלל שהתאים יכולים להפוך לתאי גליה בכדי לקדם תיקון החומר הלבן.

לפי מיקי שחם, "בנק החיים", רוב הילדים שעשו התקדמות כלשהי לאחר טיפול בתאי גזע ממשיכים עם מספר טיפולים בשנה. הם גם ימשיכו עם בריפוי בעיסוק וטיפולים בדיבור. ד"ר סטיבלוק ממליצה שלפני שהילדים יעברו טיפול עם דם טבורי או טיפול אחר הם ייבדקו על הרעלת מתכות כבדות באמצעות אתגר DMSA ,בדיקת זיהומים ובדיקת גידולים אנאירוביים. מאז שילדים ומתבגרים מגיבים לדם הטבורי אנו מרגישים שחשוב כי במגזר הפרטי והציבורי יבואו יחד בכדי לסייע לתמוך במרכזים בארה"ב עבור ילדים עם מוגבלויות, ללא קשר למעמד הכלכלי שלהם. הצעד הראשון אל המטרה, כי היא להעריך יותר בקפידה את התוצאות של ילדים מטופלים מחוץ לארצות הברית.

מיקי שחם - "בנק החיים", ימשיך לעדכן.

מיקי שחם: דם טבורי ותאי גזע - עובדות שחשוב לדעת

מיקי שחם: דם טבורי ותאי גזע - עובדות שחשוב לדעת

* השתלה ראשונה של מוח עצם נערכה בשנת 1968. * השתלה ראשונה של תאי גזע טבוריים נערכה בצרפת 1988.

* גילו של מושתל הדם הטבורי המבוגר ביותר 70 שנה.

* בנקאות דם טבורי: בגיל צעיר של התינוק - יותר ביטוח להורים ולמשפחה ובגיל מבוגר - יותר לעצמו.

*לנפח הדם הטבורי אין חשיבות אלא למספר תאי הגזע, אך יש קשר בין שני המשתנים: כל 1 מ"מ

* דם מכיל בממוצע: 13 מליון תאים. * תופעת הדחייה של השתל(GHVD) פחות חמורה בדם טבורי מאשר בתרומת מוח עצם ולכן דרגת אי ההתאמה המרבית הנסבלת בהשתלת דם טבורי גבוהה יותר.

* רק אדם אחד מארבעה מוצא תורם מתאים לתאי גזע בקרב בני משפחתו. מהשלושה האחרים - רק מחצית ימצאו תורם מתאים במועד (טרם פטירה מהמחלה). איתור תרומת תאי גזע מדם טבורי אורכת לפחות חודש פחות ממשך איתור תרומת מוח עצם.

* עלות בדיקת סיווג רקמות HLA היא כ 650 ₪.

* כמות התאים הנדרשת להשתלה: האופטימום - 30 מיליון תאים לק"ג משקל גוף. למושתלי 10 מיליון - 75% סיכויים למות, למושתלי 30 מיליון - 30% סיכויים למות.

* ריפוי תאי בבני אדם (ניסיוני): סוכרת נעורים, מערכת העצבים המרכזית, טרשת נפוצה, אלצהיימר, שבץ.

* מתחת לטמפרטורה של מינוס 130 מעלות צלסיוס אין מים נוזליים בתאים ולכן נמנעת תגובה ביוכימית בין המולקולות.

* בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס אין די אנרגיית חום לתחילת תגובה ביוכימית. התאים נשמרים עם הפוטנציאל המלא. משך הרכבת תאי גזע טבוריים לאחר השתלה אורך לפחות שבוע יותר מתאי גזע ממוח עצם (18 יום למוח עצם ו 26 יום לדם טבורי).

מדרג תאי הגזע: מולטי/טוטיפוטנטיים – בעלי יכולת התמיינות לכל סוגי התאים בגוף. היכולת לייצר חי שלם. פלוריפוטנטיים – בעלי יכולת התמיינות מגוונת (לשלושת סוגי התאים למעט ביציות ותאי זרע). אינם יכולים לייצר חי שלם. מולטיפוטנטיים – בעלי יכולת התמיינות לתת קבוצה אחת, מספר מצומצם של תאים.

לפי מיקי שחם: טכנולוגיית סיטוג'ן (חברה אחות של בנק דם טבורי - בנק החיים), לפי מיקי שחם, ביוקורד בע"מ - "בנק החיים", היא היחידה באמצעותה ניתן לאסוף מספר תאי גזע טבוריים גבוה שיכול לשרת גם:

• השתלות לבוגרים ולא רק ילדים כיום

• סדרות טיפולי רפואה התחדשותית, הדורשות מספר תאים גדול

• טיפול בכמה מחלות שונות
לפי מיקי שחם, "בנק החיים", בארץ, הטכנולוגיה זמינה ללקוחות המשמרים דם טבורי בבנק החיים, בלבד.

מיקי שחם על ניתוק מאוחר: ההורים ביקשו להשהות חיתוך חבל הטבור; התינוק אושפז במצב בינוני

מיקי שחם: ההורים ביקשו להשהות חיתוך חבל הטבור; התינוק אושפז במצב בינוני עם פוליציתמיה (עודף המוגלובין)

לפי מיקי שחם, תינוק שהוריו התעקשו להמתין עם חיתוך חבל הטבור שלו בלידה, הועבר לחדר המיון ומצבו מוגדר בינוני. לרופאים בישראל, מתברר, אין הוראות מסודרות בכל הקשור להמתנה בחיתוך חבל הטבור, וברוב בתי החולים בישראל יעשו מה שההורים יבקשו.

סיכון לתינוק או יתרון בריאותי? תינוק שנולד בבית החולים שיבא אושפז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים כשהוא סובל מעודף המוגלובין בדם (עודף דם או פוליציתמיה) כיוון שהוריו בחרו לבצע ניתוק מאוחר של חבל הטבור. מצב התינוק מוגדר בינוני. פוליציתמיה עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים למוח, לכליות או למעי. לפי מיקי שחם, בבית החולים תל-השומר, כמו בבתי החולים האחרים, מנתקים את חבל הטבור לאחר הלידה, אלא אם היולדת מתעקשת על ניתוק מאוחר.

הרופאים נגד, המיילדות בעד חיתוך מוקדם של חבל הטבור מתבצע כחצי דקה לאחר לידת התינוק. כך מתאפשר לטפל בו מידית אם הוא נקלע למצוקה. בחיתוך מאוחר ממתינים עד לזרימת כל הדם מהשלייה לעובר ואז מנתקים את חבל הטבור. בארץ אין מדיניות של משרד הבריאות בנושא ובאופן כללי רופאי הילדים מתנגדים לכך, בעוד שמיילדות בית או דולות, שכידוע אינן רופאות ממליצות. אין מחקרים שנעשו בקרב תינוקות אשר קובעים מתי לנתק את התינוק מהחבל. השהיית האיטוב, גורמת בסבירות גבוהה למקרים קשים של פוליציתמיה עם אוטם במוח.

"צריך לשכנע את האימהות לא לעשות זאת" הנזק שעלול להיגרם הוא עודף דם שעלול לגרום לאוטם במעי, בכליות או במוח. עבודות שנעשו הראו כי גם בעקבות מתן טיפול שכולל דילול של הדם אין שיפור משמעותי בהשלכות של פגיעה כזו ולכן זו טעות חמורה וצריך לשכנע את האמהות לא לעשות זאת.

ארגון הבריאות העולמי, בהנחיות שפרסם, קובע כי אין עדיין ראיות מספיקות לגבי השפעת עיתוי החיתוך. רוב בתי החולים ילכו עם רצון ההורים מדיניות רוב בתי החולים היא להיענות לרצון היולדת. חיתוך מאוחר - יש גם יתרונות מחקרים שנערכו בתינוקות שקיבלו עוד כ-50 עד 70 מ"ל דם בעקבות חיתוך מאוחר של חבל הטבור סבלו פחות מצהבת או מהתייבשות. מחקר קנדי שפורסם ב-2007 וסקר כמה מחקרים שנעשו בנושא הגיע למסקנה שחיתוך מאוחר של חבל הטבור אינו מסוכן ומפחית את הסיכון לסבול מאנמיה.

דם טבורי של תינוקות מכיל תאי גזע איכותיים הנשמרים כיום בבנק דם טבורי, דוגמת בנק החיים. תאי גזע בדם תבורי ראשוניים יותר מתאי גזע ממוח עצם.

מיקי שחם – מומחה לתאי גזע, דם טבורי ובנקאות דם טבורי, מבעלי החברות האחיות ביוקורד בע”מ - בנק החיים וסיטוג'ן, ימשיך לעדכן את הגולשים בנושא תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואת חידוש איברים רפואה התחדשותית רפואה מחדשת רפואה רגנרטיבית Regenerative Medicine Gene Therapy, העושה שימוש בתאי גזע שמקורם בדם טבורי ומקורותיהם האחרים - בפרט.

מיקי שחם פיתח את טכנולוגיית סיטוג'ן (חברה אחות של בנק החיים), היא היחידה באמצעותה ניתן לאסוף מספר תאי גזע טבוריים גבוה שיכול לשרת גם:
• השתלות לחולים מבוגרים ולא רק בילדים כפי המצב עד היום
• סדרות השתלות של הרפואה ההתחדשותית, הדורשות מספר תאים גבוה מאוד
• טיפול במספר מחלות שונות

בארץ, הטכנולוגיה זמינה ללקוחות - בנק החיים בלבד

מיקי שחם: מדוע משפחות בוחרות לשמור את תאי הגזע שלהן?

מיקי שחם - "בנק החיים", על: מדוע משפחות בוחרות לשמור את תאי הגזע שלהן?

לפי מיקי שחם, תאי הגזע מדם טבורי, מעצם היותם פלוריפוטנטיים, הם בעלי יכולת להתמיין לסוגים רבים של תאי הגוף, בו למעלה מ- 200 סוגי תאים שונים.

שמירת תאי הגזע מהדם הטבורי אפשרית החל ממחצית שנות התשעים של המאה הקודמת, בבנקי הדם הטבורי הפרטיים בעולם. בתחילת "הדרך", היה השימוש היחידי בתאים להשתלות המטולוגיות (לבנייה מחדש של תאי מערכת הדם – הכדוריות הלבנות והאדומות והטסיות).

לפי מיקי שחם, בנק החיים, מאז, עברה הרפואה התחדשותית (רפואה בה נעשה שימוש בתאי גזע לשם החלפת תאים פגועים בגוף, דוגמת: תאי עצב, לבלב, לב, מוח ועוד) כברת דרך ארוכה והיום, בשלב הקליני, כבר משתילים תאי גזע לריפוי מחלות שונות דוגמת סוכרת, שיתוק מוחין, פציעות מתאונות ועוד.

הסיבות העיקריות בגינן בוחרות משפחות לשלם עבור שמירת תאי הגזע של תינוקיהם: בגלל השקט הנפשי בגלל טיפולים עתידיים נוספים אפשריים בגלל היסטוריה משפחתית מקור אתני המתקשה באיתור תורם במקרים של אימוץ טיפולי פוריות והפריות מבחנה. קצב הגידול במספר המשפחות המצטרפות לבנק החיים הוא דו ספרתי - כ- 40% בשנה.

טכנולוגיית חברת סיטוג'ן (חברה אחות ל בנק החיים), אשר פותחה על ידי מיקי שחם "בנק החיים", היא היחידה בעולם המאפשרת לראשונה איסוף מספר תאי גזע טבוריים גבוה, כך שיכול לשרת גם:

• השתלות במבוגרים ולא רק בילדים כמצב עד היום

• סדרות השתלות במסגרת הרפואה ההתחדשותית/רפואת חידוש איברים, הדורשת מספר תאים גדול

• טיפול במספר מחלות לאורך חיי הלקוח

מיקי שחם מעדכן כי בארץ, הטכנולוגיה - פריצת דרך עולמית, זמינה רק ללקוחות בנק החיים.

"מה שבעבר נהוג היה לזרוק כפסולת, נעשה לבעל ערך אמיתי לילדים עם לוקמיה ויתכן שבעתיד גם לילדים חולי איידס ומחלות חיסוניות אחרות, כדוגמת סוכרת ודלקות פרקים דמויות שיגרון" - Science, May 12, 1995, Vol. 268

מיקי שחם על: רפואה התחדשותית

מיקי שחם על: רפואה התחדשותית


הטיפול והריפוי באמצעות תאי גזע מדם טבורי הנשמר בבנק דם טבורי במסגרת תחום הרפואה החדש "רפואה החדשותית" הוא דרך לתיקון תאים ורקמות פגומות על מנת לטפל / לרפא מחלה או פציעה. כיום, יש מגוון של טיפולים בתאי גזע מדם טבורי שנוסו כבר בהצלחה. יתר על כן, ממשיכים להתבצע מחקרים רבים כדי להרחיב את הפוטנציאל של הריפוי בתאי גזע מדם תבורי אשר יכולים לעזור להקל על הסבל של האדם מפני מחלות.


לפי מיקי שחם מ- בנק החיים, יחד עם ההוכחות המדעיות והפופולאריות העולה, גם מוסדות מפוקפקים, בדרך כלל בארצות עולם שלישי, מבטיחים הבטחות שווא ומבצעים טיפולים בדם טבורי שטרם הושלמה הוכחתם בצורה מדעית וקלינית מסודרת, תוך ניצול מצוקת החולים המחפשים גם פתרונות פלא למזורם.


לפי מיקי שחם, "בנק החיים", רשימת הטיפולים הפוטנציאליים הנמצאים בשימוש שגרתי או בשלב הקליני והוכחה מדעית:
• נזק מוחי
• סרטן
• פגיעה בחוט השדרה
• נזקים לרקמת שריר הלב
• חירשות
• עיוורון
• Amyotrophic Lateral Sclerosis
• מומים התנהגותיים ועצביים מולדים
• סוכרת
• אורתופדיה – רקמות חיבור (סחוס)
• מחלות המטולוגיות רבות הטיפול בתאי גזע נחקר במרכזיים רפואיים רבים ויש כבר הצלחות רבות ועוד יותר פוטנציאל בלתי ממומש שכן חלק ניכר מהתחום מצוי בשלבים ראשונים בדרך להוכחה מדעת ומעבר לשימוש שגרתי.

מיקי שחם – מומחה לתאי גזע, דם טבורי ובנקאות דם טבורי, מבעלי החברות האחיות - בנק החיים וסיטוג'ן, ימשיך לעדכן את הגולשים בנושא תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואת חידוש איברים רפואה התחדשותית רפואה מחדשת רפואה רגנרטיבית Regenerative Medicine Gene Therapy, העושה שימוש בתאי גזע שמקורם בדם טבורי ומקורותיהם האחרים - בפרט.

מיקי שחם פיתח את טכנולוגיית סיטוג'ן (חברה אחות של - בנק החיים), היא היחידה באמצעותה ניתן לאסוף מספר תאי גזע טבוריים גבוה שיכול לשרת גם:

• השתלות לחולים מבוגרים ולא רק בילדים כפי המצב עד היום
• סדרות השתלות של הרפואה ההתחדשותית, הדורשות מספר תאים גבוה מאוד
• טיפול במספר מחלות שונות

נמסר ממיקי שחם שבארץ, הטכנולוגיה זמינה ללקוחות בנק החיים בלבד

מיקי שחם על הסיטוג'ן שפותח על ידו

סיטוג'ן – אתר החברה : http://www.situgen.com/

מיקי שחם - "בנק החיים", על הסיטוג'ן שפותח על ידו

סיטוג'ן הוא שם המותג של המצאה מהפכנית – שיטה המספקות פתרון לבעיה כואבת בת 22 שנים בתחום איסוף הדם הטבורי – מספר תאי הגזע הנאספים ונשמרים. פיתוח הסיטוג'ן נבע מהאחריות של בנק החיים להצטיין ולהציע את העסקה הטובה ביותר.

לפי מיקי שחם, עד כה עיקר השימוש בתאי הגזע מדם טבורי היה בהשתלות המטולוגיות בילדים בשל כמות התאים הנמוכה שנאספה. הסיטוג'ן הופך את ההשתלות לזמינות גם למבוגרים, שהם עיקר הלקוחות של השתלות תאי גזע, אך נאלצו להסתפק עד כה בהשתלת תאי גזע ממוח עצם שאיכותם פחותה.

לפי מיקי שחם, "בנק החיים", אחרי שני סבבי ניסויים קליניים הוכחה הגדלת איסוף בלמעלה מ 80% בממוצע ובשימוש המעשי בו בארץ מאז סוף 2009, עומד ממוצע הגידול על כ- 85%.

שיווק המוצר בחו"ל יחל בחודשים הקרובים משום שעד עכשיו ניתן היה לאסוף כמות דם טבורי המספיקה להשתלה המטולוגית רק בילדים עד גיל 9, נהגו הבנקים בעולם למכור את שירות השימור במסלול שנתי בלבד, כדי לא לחייב את הלקוח עבור התקופה בה לא יוכל לעשות שימוש במנה.

בארץ נמכר השירות השנתי רק על-ידי בנק החיים בנוסף לשירות ל- 20 שנים). ביתר החברות מחייבים את הלקוח מראש לתשלום עבור 20 שנים למרות שאחרי גיל 9 המנה לא תתאים להשתלה המטולוגית בשל כמות תאים מועטת.

הסיטוג'ן נושא בשורה מהפכנית ופריצת דרך עולמית בתחום בנקאות הדם הטבורי והשתלות תאי גזע. סיטוג'ן הוא מוצר ששווקיו העיקריים בחו"ל. בארץ ישווק רק ללקוחות בנק החיים. רקע - ישומי

המוסכמה הרחבה בעולם היא כי לתאי הגזע הטבוריים עליונות על פני תאי גזע שמקורם בתרומת מוח עצם, במרבית הפרמטרים הרלבאנטיים להשוואה. הפרקטיקה הישנה המיושמת מאז ומתמיד על ידי כלל בנקי הדם הטבורי בעולם לאיסוף דם טבורי הינה שיטת שקית תרומת הדם הרגילה. עקב מוגבלות השיטה, המיומנות הממוצעת מביאה להפקה של 72 מ"ל דם נטו, בלבד, עת בשליה לאחר הלידה וניתוק התינוק מחבל הטבור 150 מ"ל דם טבורי בממוצע.

הכמות הממוצעת הנאספת, מספיקה להשתלה המטולוגית למושתלים שמשקלם הממוצע כ- 30 ק"ג, בלבד (בעבר היה המשקל המקובל גדול יותר, אך עקב סיכויי ההשתלה הנמוכים, נהוג היום בעולם המשקל הנמוך יותר).

לכן, נערכו מרבית ההשתלות בעולם בילדים, בעת שהמבוגרים אשר "צורכים" את מרבית ההשתלות – נאלצו להמשיך לעשות שימוש בתאי גזע מתרומות מוח עצם, למרות נחיתותם.

רקע מדעי-רפואי

להשתלה המטולוגית של תאי גזע מספר תנאי סף: מידת התאמה מינימאלית בין התאים המושתלים לבין גוף המושתל ומספר תאי הגזע המינימאלי לכל ק"ג משקל גוף של החולה. הרף הנהוג להשתלה הוא 30 מיליון תאים לכל ק"ג משקל גוף.

באיסוף דם טבורי בשיאה הישנה הממוצע הוא מנת דם טבורי של 72 מ"ל נטו, המכילה בממוצע 0.86 מיליון תאים. על פי קריטריון זה, מנה ממוצעת בבנק הפרטי דיה להשתלה לחולה שמשקלו: 29 ק"ג, בלבד. בהתאם לעקומת הגדילה, 29 ק"ג שקולים לגיל 9 שנים בממוצע. באמצעות ערכת סיטוג'ן נאספים בממוצע 80% יותר תאים, שהם בחשבון לעיל מנה מתאימה למושתל שמשקלו כ- 65 ק"ג בממוצע (פרטנית, כבכל התפלגות נורמאלית, חלק מהמנות מתאימות למושתלים בעלי משקל גבוה הרבה יותר).

מיקי שחם -"בנק החיים", מוסר כי בארץ השימוש בסיטוג'ן אפשרי רק ללקוחות בנק דם טבורי "בנק החיים" (חברה אחות של סיטוג'ן)

הרחבה: (1) מספר התאים הנדרש לכל ק"ג של החולה, תלוי במידת ההתאמה שבינו לבין המנה. במחלות סרטן הדם, לכל דרגת אי התאמה, יש להוסיף 10 מיליון תאים לק"ג. (2) הוכח שאצל מושתלי עד 10 מיליון תאים לק"ג, התמותה הייתה 75%, בעוד במושתלי 30 מיליון תאים לק"ג לפחות, התמותה רק 30%. (3) ככל שהאיסוף מהיר יותר, יותר דם נאסף בטרם הקרישה וריכוז תאי הגזע בדם כמעט כפול (Rich hematopoietic stem/progenitor cells in human placenta tissue and placenta blood. Zhou SL.et al)

מיקי שחם על הסבירות להשתלת תאי גזע במהלך החיים

מיקי שחם - "בנק החיים", הסבירות להשתלת תאי גזע במהלך החיים


לפי מיקי שחם, "בנק החיים", כאשר ההורים ההריונים עומדים בפני קבלת ההחלטה האם לשמור את הדם הטבורי, ההחלטה נגזרת בין השאר מסוגית הסיכוי לשימוש בדם הטבורי אשר נשמר.


התשובה אינה פשוטה בכלל. בעבר, השימוש בתאי גזע מדם טבורי היה להשתלות המטולוגיות, דהיינו להשתלות שמטרתן בניה מחדש של תאי מערכת הדם (כדוריות אדומות ולבנות וטסיות). כיום ובעתיד אף יותר, ישתמשו בדם טבורי לרפואת חידוש האיברים, ותאי הגזע הטבוריים של החולה ישמשו ל"תיקון" ליקויים, מחלות ובעיות באיברי הגוף.


לפי מיקי שחם מחברת בנק החיים, כאשר שומרים מנת דם טבורי, סוג ואופי הבנק הטבורי קובע את סוג ההשתלה עבורה המנה תוכל לשמש בעתיד: * בנק טבורי ציבורי – דם טבורי מתורמים אנונימיים מיועד להשתלות של מנות תאי גזע שאינן של החולה או גורמים מקרבת המושתל. * בנק טבורי פרטי/משפחתי - הילד/ה, אשר מנת הדם הטבורי שלו שמורה, יכול להשתמש במנה להשתלה עצמית או היא יכולה לשמש להשתלה בקרוב משפחה.


לכן, שימור דם טבורי פרטי הינו ביטוח רפואי בבחינת ביטוח ביולוגי, לצרכי העתיד של המשפחה. מאחר שהסבירות בצורך בהשתלת תאי גזע עולה עם הגיל, ייקח שנים לפני שמי שימרו דם טבורי כיום יזדקקו למנה. במקרה וחו"ח צורך זה יתעורר, המחקרים הרפואיים מראים כי להשתלות מאחיהם ישנן תוצאות יותר טובות מאשר השתלות מתורם זר (Gluckman etal. 1997).


משפחות רבות המשמרות את הדם הטבורי, עושות זאת גם מכיוון ששיטות ריפוי חדשות נוספות ומפותחות כל העת. הורים משמרים דם טבורי ותולים ביכולת השימוש בתאי הגזע לצורך ריפוי איברים בגוף, הוא תחום רפואת חידוש האיברים או "רפואת ההתחדשות" ("regenerative medicine").


הסיכוי שאדם יזדקק לרפא שריר לב או תא עצבי הינם עצומים לעומת הסיכוי בצורך תאי גזע להשתלה המטולוגית. האירוניה היא שלמרות שרוב ההשתלות נעשו ממנות בבנקים הציבוריים, רוב "מלאי" מנות הדם הטבורי נמצאות בבנקים פרטיים. החל מיוני 2008, ארגון בנקי הדם הטבורי הפרטיים בארה"ב מעריך כי 750,000 מנות שמורות בבנקים הפרטיים בצפון אמריקה.


באותו זמן, המאגר הציבורי בארה"ב, רובו בארגון NMDP(כ- 73 אלף מנות) ובמאגרי NY BLOOD CENTER (כ 37 אלף מנות) כ- 110,000 מנות לטובת הציבור. הסיבה לעובדה זו היא כלכלית: בבנקים פרטיים הלקוח משלם על תהליך העיבוד והשימור, בעוד בבנקים הציבוריים מימון עיבוד ושימור המנה הוא בד"כ על ידי ממשלות.


חישוב סיכויי השימוש העצמי החיזוי המדויק ביותר להיום לסיכוי שאדם יזדקק להשתלת תאי גזע במהלך חייו פורסם במרץ 2008: Nietfield J.J., Pasquini, M.C., Logan, B.R., Verter, F., and Horowitz, M.M. Lifetime probabilities of hematopoietic stem cell transplantation in the U.S. Biology of Blood and Marrow Transplantation. 2008;14:316-322


סיכוי מצטבר לעומת גיל: הסיכוי של אדם לעבור השתלה עצמית הוא 2% עד גיל 20, 5% עד גיל 40 ו- 23% עד גיל 70. הסיכוי של אדם לעבור השתלה מתורם הוא 4% עד גיל 20, 10% עד גיל 40 ו-25% עד גיל 70. הסיכוי המצטבר לאדם לעבור השתלת תאי גזע כללית הינו 6% עד גיל 20, 15% עד גיל 40 ו- 46% עד גיל 70.


הסבירויות האלה אינן כוללות שימוש בטיפולים חדשים שיתפתחו. שני טיפולים נתנו כדוגמא והינם בשלבים קליניים הנסמכים על השתלות עצמיות לטיפול ברקמות הגוף וחידוש איברים: • סכרת נעורים (מסוג 1) - בניסויים קליניים בביה"ח שנדס בפלורידה, ארה"ב. התוצאות מעולות. שלב נוסף של ניסויים קליניים אושר ע"י מרכז מחקר בגרמניה. מרכז חקר הסכרת האמריקאי מדווח כי אחד מכל 7000 ילדים מתגלה כחולה סכרת נעורים, אך אחד מכל 600 ילדים חי עם המחלה. • שיתוק מוחי ופגיעות מוחיות נוספות בלידה - ניסויים קליניים מוצלחים באוניברסיטת דיוק, בארה"ב.  




מיקי שחם – מומחה לתאי גזע, דם טבורי ובנקאות דם טבורי, מבעלי החברות האחיות בנק החיים וסיטוג'ן, ימשיך לעדכן את הגולשים בנושא תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואת חידוש איברים רפואה התחדשותית רפואה מחדשת רפואה רגנרטיבית Regenerative Medicine Gene Therapy, העושה שימוש בתאי גזע שמקורם בדם טבורי ומקורותיהם האחרים - בפרט.

מיקי שחם פיתח את טכנולוגיית סיטוג'ן (חברה אחות של בנק החיים), היא היחידה באמצעותה ניתן לאסוף מספר תאי גזע טבוריים גבוה שיכול לשרת גם:
• השתלות לחולים מבוגרים ולא רק בילדים כפי המצב עד היום
• סדרות השתלות של הרפואה ההתחדשותית, הדורשות מספר תאים גבוה מאוד
• טיפול במספר מחלות שונות

בארץ, הטכנולוגיה זמינה ללקוחות בנק החיים בלבד

מיקי שחם על הנושא העולה שוב ושוב - הניתוק המאוחר של התינוק

מיקי שחם על הנושא העולה שוב ושוב - הניתוק המאוחר של התינוק

נושא זה מועלה תדירות על ידי המשפחות.

שני דברים קורים בתחום במקביל: התפתחות המגמה לשימור דם טבורי והתפתחות המגמה לחיתוך מאוחר של חבל הטבור.

לפי מיקי שחם, "בנק החיים", על פניו יש ארבעה דברים לומר:

1. כל לידה וכל תינוק הם מקרה שונה וההחלטה הסופית ראוי שתיעשה עם הרופא גם כשההורים שואפים ללידה טבעית.

2. איסוף דם לשימור וחיתוך מאוחר הם שילוב בעייתי – אבל יש פשרה.

3. לא תמיד חיתוך מאוחר הוא הדבר הנכון לעשות והוא עלול להיות מסוכן.

4. בהחלטה בנושא הניתוק, צריך לקחת בחשבון גם את צרכי היולדת, לא רק את צרכי התינוק.

הדעות בעניין זמן החיתוך:

לפי מיקי שחם, לחיתוך מאוחר של חבל הטבור יש תומכים ומתנגדים. התומכים לחיתוך המאוחר הצדקה לכאורה בעובדה שבשליה ובחבל הטבור נותר לאחר הלידה דם. על פי דעה זו, אם יעבור אותו דם לתינוק הוא יכול להוסיף לחסינותו ולמניעת אנמיה. העניין הוא שאין אפשרות "לדחוס" דם נוסף לאותו נפח נתון של כלי דם בתינוק.

לא רק זאת, ניתוק מאוחר עשוי להעלות את ההמוגלובין, אבל הוא גם עלול לעבור את הנורמה. המתנגדים לניתוק מאוחר רואים את הסכנות וגם את הצרכים של היולדת – חלק מהשפעות החיתוך קשורות בתהליך היפרדות השליה. דחיית התהליך יכולה להיות מסוכנת לאם.

בנוסף, לפי מיקי שחם, "בנק החיים", ישראל אינה מדינה מתפתחת בה סובלים הרבה אמהות ותינוקות מתזונה לקויה. ידועים מקרים של יתר המוגלובין אצל תינוקות שנותקו מהחבל מאוחר – מה שיכול לגרום לתוצאות קשות ובלתי הפיכות.

כך שנושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה. הטענה היא שאז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.

אלא שהסיכוי לחוסר ברזל במחוזותינו הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלא. מאידך - השהיית החיתוך עלולה לגרום לבעיות רפואיות חמורות (למשל: פוליציטמיה - עליה חריגה בריכוז ההמוגלובין בדם ובצמיגות הדם - hyperviscosity syndrome , עלייה חריגה בלחץ הדם והתרחבות חריגה של כלי הדם - vasodilation, כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעולם נוהגים לחתוך את החבל שניות לאחר הלידה, אלא אם המשפחה מתעקשת על השהיית הניתוק.

לפי מיקי שחם מחברת בנק החיים, בהקשר של איסוף דם טבורי לשם שמירה בבנק דם טבורי פרטי - ההשהיה מקטינה את הכמות שתיאסף (קרישה).